במהלך ביקור ביוון באוגוסט 2010 ראיתי כיצד מטוסי כיבוי יוונים מכבים שריפת יער. מיד עם שובי ארצה הוריתי למזכיר הצבאי שלי לבחון רכישת מטוסי כיבוי עבור מדינת ישראל.

כמה חודשים לאחר מכן פרצה שריפת הכרמל. בזוכרי את מה שראיתי ביוון, ביקשתי מיד ממדינות העולם לשלוח לנו מטוסי כיבוי. סיוע זה, יחד עם מטוס הסופר-טאנקר שהבאנו מארה"ב, תרם תרומה מכרעת לכיבוי השריפה הגדולה בכרמל.

מיד לאחר השריפה בכרמל, בדצמבר 2010, פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח על מערך הכיבוי בישראל. באופן מדהים לא כלל דו"ח מקצועי-כביכול זה שום המלצה להקים טייסת כיבוי, המרכיב החשוב ביותר בכיבוי שריפות יער.

אף על פי כן החלטתי להקים טייסת כיבוי בישראל, והיא אכן הוקמה חודשים ספורים לאחר השריפה. קראנו לטייסת על שם אלעד ריבן ז"ל, לוחם אש גיבור בן 16 שנספה בשריפת הכרמל.

מנהיגות היא עניין של קבלת החלטות – לא של כתיבת דו"חות.

מאז ועד היום כיבתה טייסת הכיבוי – יחד עם לוחמי ולוחמות האש האמיצים על הקרקע – מאות שריפות שטח, לרבות זו שאיימה לשרוף את מוזיאון "יד ושם" בירושלים. ההחלטה להקים את טייסת הכיבוי הישראלית הצילה חיים ומנעה שריפות שטח בקנה-מידה עצום, כולל בגל השריפות הנוכחי.

ביום רביעי בחדר הפיקוד בזכרון יעקב הנחיתי לתגבר את הסיוע מחו"ל במטוסים נוספים. פניתי למנהיגים כמו נשיאי רוסיה ואוקראינה וראש-ממשלת יוון, וההיענות הייתה מיידית ומרשימה. אנחנו עוזרים למדינות אחרות, והן עוזרות לנו.

החלטתי גם הפעם להביא לארץ את מטוס הסופר-טאנקר. במקרי קיצון, עדיף שתהיה יכולת-יתר מאשר יכולת-חסר.

אני מצדיע ללוחמי ולוחמות האש ולטייסים מהארץ ומחו"ל. אני מודה גם לכל כוחות הביטחון וההצלה ולאזרחי ישראל הרבים שמסייעים בהתנדבות למלאכת הכיבוי והשיקום. אתם פניה היפות והאמיתיות של מדינת ישראל.

מתוך דף הרשת החברתית של בנימין נתניהו